מהו תפקידו של רופא המשפחה?
רופא המשפחה (או רופא הילדים) בקופת החולים הוא הגורם אשר מנהל את בריאותנו. ברוב המקרים, מדובר ברופא שמכיר אותנו שנים רבות, מכיר את ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית שלנו, והוא כאמור מרכז את הטיפול הרפואי בנו.
לכן, כשאנו מרגישים שלא בקו הבריאות, אנו פונים ברוב במקרים, תחילה לרופא המשפחה כדי שיבצע את הערכת המצב הראשונית – לה תפקיד קריטי באבחון מצבנו הרפואי. הערכת מצב זו, צריכה לכלול, בין היתר, גביית אנמנזה מקיפה, הבנת מקור התלונות, הפניית המטופל לבדיקות הנדרשות במצבו, הפניה לרופא מקצועי מתאים ומעקב אחר מצבו ואחר תוצאות בדיקותיו של המטופל.
כחלק מתפקידו, רופא המשפחה צריך לוודא שהמטופל מבצע את הבדיקות אליהן הוא הופנה, תוך הבנת החשיבות והמשמעות שלהן לצורך המשך טיפול.
בנוסף, לרופא המשפחה תפקיד חשוב ברפואה מונעת וזאת על ידי הפנייה לביצוע חיסונים, הפנייה לביצוע בדיקות תקופתיות ולבדיקות לאבחון מוקדם של מחלות קשות.
רופא המשפחה בעיני בית המשפט
גם בתי המשפט רואים ברופא המשפחה כבעל תפקיד חשוב ביותר. להלן מספר קביעות של בתי המשפט השונים באשר לתפקידו וחובותיו של רופא המשפחה:
- "דווקא משום שרופא המשפחה, או רופא כללי, אינו הרופא המקצועי, מטיל הדבר עליו אחריות כבדה. עליו להיות בעל כושר אבחנה וניסיון, כדי לבור את המוץ מן התבן. האבחנה היא יסוד הרפואה, ואבחנה נכונה היא סוד המקצוע. גילוי מוקדם, ולמצער גילוי בזמן, יציל חיים". (ת.א (י-ם) 6359/04 שגיב אביטן נ' שירותי בריאות כללית).
- "חובת זהירות אינה מטילה על הרופא בכלל, ועל רופא המשפחה בפרט, חובה גורפת, ולא לכל מחלה ישנו אשם... עם זאת, אשם יכול לקום במצבים בהם הרופא לא מקיים את חובותיו הבסיסיות כלפי המטופל שלפניו. כך, למשל, מוטלת על הרופא הסביר חובת האבחון. עליו לנסות ולאבחן מבחינה רפואית את המטופל שבפניו, להחליט על הטיפול הנדרש, ולדאוג כי טיפול שכזה אכן יוצע לו... יש לציין כי חובה זו כוללת בתוכה גם את החובה הפוזיטיבית של הרופא לשאול את המטופל בדבר קיומם של תסמינים מסוימים, לרבות שאלות בדבר רקע משפחתי רפואי רלוונטי, ניהול מעקב, הזמנת המטופל לביקורת ורישום רפואי הולם". (ע"א 11035/07 שירותי בריאות כללית נ' שגיב אביטן).
- "על רופא משפחה אשר הפנה מטופל לבדיקות, ותוצאותיהן מובאות לפניו, מוטלת החובה לעיין בתוצאות הבדיקות ולנקוט בצעדים הדרושים להמשך הטיפול ככל שאלה נדרשים, בהתאם למידת הדחיפות העולה מתוצאות הבדיקות".
מתי מתקיימת רשלנות רפואית של רופא משפחה?
מטופלים רבים ובני משפחותיהם כלל אינם יודעים כי מצבם הרפואי והנזק שנגרם להם בגינו, הינם כתוצאה מרשלנות רפואית של רופא המשפחה דווקא, נזק אותו ניתן היה למנוע או להקטין אלמלא רשלנותו של רופא המשפחה.
להלן דוגמאות למקרי רשלנות רפואית של רופא המשפחה:
- תשאול לקוי של המטופל: העדר תשאול מלא ומקיף את המטופל, לרבות היסטוריה משפחתית, גורמי סיכון, תחקור מעמיק לגבי תלונות המטופל ומצבו מבחינה קלינית.
- מעקב לקוי אחר מצב המטופל: העדר מעקב או מעקב חלקי ולא מקיף אחר מצבו של המטופל ואחר תוצאות בדיקות מעבדה ו/או דימות אותן ביצע המטופל.
- אי הפניית המטופל להמשך בירור ו/או למומחים מקצועיים.
- העדר ביצוע בדיקה קלינית יסודית ומיקפה.
- העדר התייחסות ראויה לממצאים קליניים ו/או מעבדתיים ו/או הדמיתיים המחייבים המשך בירור, מעקב וטיפול.
- אי אבחון ו/או אבחון שגוי של מצבו הרפואי של המטופל.
- אי יידוע המטופל אודות תוצאות בדיקות, משמעותן, והאפשרויות הטיפוליות העומדות בפניו.
- העדר מעקב של רופא המשפחה אחר ביצוע הבדיקות אליהן הפנה את המטופל.
- העדר הסבר מצידו של רופא המשפחה אודות מהות הבדיקה, אודות חשיבות ביצוע בדיקה מסוימת אליה הוא מפנה את המטופל ועוד.
- אי הפניית מטופל לחדר המיון לאור, בין היתר, אי הבנת חומרת מצבו ו/או העדר אבחנה נכונה של מצבו הרפואי.
- מתן טיפול תרופתי שגוי.
רשלנות רופא משפחה – הנזק והפיצוי הכספי
כאמור, רשלנותו של רופא המשפחה יכולה לגרום לנזק משמעותי למטופל בגין אובדן הכנסה, עזרה, קיצור תוחלת חיים, כאב וסבל, הוצאות רפואיות, אביזרים שיקומיים, הוצאות נסיעה ועוד – נזק שיביא לפיצוי כספי של מיליוני שקלים.
חשוב לדעת, כי גם במקרה בו מטופל החלים באופן מלא מהמחלה, יש לו עילת תביעה והוא יכול להיות זכאי לפיצוי.
