מעקב הריון ובדיקות רפואיות
מטרת מעקב ההריון והבדיקות המבוצעות במהלכו היא לזהות בעיות בריאותיות בעובר ו/או באשה ההרה ולטפל בהן על מנת להביא ללידת יילוד בריא ולשמור על בריאותה של האם.
מעקב הריון יכול להתבצע במסגרת ציבורית (קופת חולים, טיפת חלב), במסגרת פרטית, או בשתי המסגרות במקביל. הבחירה היכן וכיצד לבצע מעקב הריון היא של האישה ההרה.
כדי לאבחן בשלב מוקדם של ההריון עוברים הסובלים ממומים או מתסמונות גנטיות, בהתאם לחוזרי מנכ"ל משרד הבריאות ולניירות העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, ישנן בדיקות אשר הינן בדיקות חובה ואף כלולות בסל הבריאות, וישנן בדיקות מומלצות לכל אישה שאינן כלולות בסל הבריאות שהאישה ההרה יכולה לבצע בהתאם לרצונה, גם ללא התוויה רפואית.
כמובן, שבדיקות החובה והבדיקות המומלצות ישתנו בהתאם לסיווג ההריון – הריון בסיכון נמוך או הריון בסיכון גבוה בו יש חשד לבריאות האישה ההרה או לבריאותו של העובר (דוגמאות לסיבות לסיווג הריון כהריון בסיכון גבוה: גילה של האישה ההרה, מחלות גנטיות במשפחה, הריון מרובה עוברים, ועוד).
אילו בדיקות חשוב שאישה הרה תבצע?
להלן רשימה חלקית של הבדיקות המומלצות לפי משרד הבריאות לכל אישה במהלך הריונה, במטרה להביא לאבחון מוקדם של מומים ו/או תסמונות בעובר:
- בדיקות גנטיות (בדיקות דם) לאיתור סיכון מוגבר ללידת ילוד עם מחלה גנטית תורשתית.
- בדיקות סקר שליש ראשון: שקיפות עורפית, בדיקת דם ל- PAPP-A ו- free beta HCG.
מטרת הבדיקה, בין היתר, היא לאפשר גילוי מוקדם של תסמונת דאון בעובר או בעיה כרומוזומלית אחרת. - בדיקות סקר שליש שני: תבחין משולש (חלבון עוברי, HCG, אסטריול) או תבחין מרובע (תבחין משלוש + אינהבין) לאיתור תסמונת דאון בעובר.
- סקירת מערכות בסיסית (כלולה בסל הבריאות) או מורחבת (באופן פרטי) בשבועות 19-24 להריון.
בנוסף לבדיקות אלו ישנן בדיקות נוספות שיבוצעו במידה ותהיה התוויה רפואית לבצען כגון: דיקור מי שפיר, סקירה מכוונת ועוד. בדיקות אלו ניתן לבצע גם ללא התוויה רפואית במימון פרטי של האישה ההרה.
תביעת רשלנות רפואית בשל הריון שהסתיים בלידת תינוק עם מום או תסמונת (הולדה בעוולה)
להלן דוגמאות למקרי רשלנות רפואית בשל הריון שהסתיים בלידת תינוק עם מום או תסמונת:
- אי הפניית האישה ההרה לביצוע הבדיקות המתחייבות כגון בדיקות גנטיות, בדיקת חלבון עוברי.
- אי אבחון מומים מולדים בעובר שניתן היה לאבחן במהלך ההריון.
- אי הפניית האישה ההרה לביצוע בדיקות מקיפות יותר לאור תוצאות בדיקות קודמות (סקירה מכוונת, MRI עוברי, זרימות, מי שפיר).
- אי יידוע האישה ההרה כי באפשרותה לבצע בדיקות נוספות במימון פרטי גם ללא התוויה רפואית (צי'פ גנטי, סקירה מורחבת, סקירה שלישית ועוד).
הטענה המשפטית במקרים מסוג אלו הינה כי אלמלא הרשלנות של הרופא ו/או הגורם הרפואי המטפל, ניתן היה לאבחן במהלך ההריון כי העובר פגוע ולהפסיק את ההריון. עילת התביעה היא של ההורים בגין הולדה בעוולה, וזאת לאור "הלכת המר" שביטלה את עילת התביעה של היילוד בגין חיים בעוולה.
במקרים כאלו, בהם נולד ילד בעל צרכים מיוחדים, ראשית יש להוכיח את חובתו של הרופא ו/או הגורם הרפואי המטפל להפנות את האישה ההרה לבדיקות ו/או לאבחן את המום ו/או ליידעה באשר לקיומן של בדיקות נוספות.
שנית, יש צורך להוכיח כי במידה והיה מתגלה מום ו/או בעיה כרומוזומלית בעובר, ועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת להפסיק את ההריון ושההורים היו בוחרים להפסיק את ההריון.
הולדה בעוולה – הנזק והפיצוי הכספי
הפיצוי בתביעות הולדה בעוולה הינו בגין ההוצאות הכרוכות בגידולו של ילד עם צרכים מיוחדים, כאשר עד לגיל הבגרות מדובר בהוצאות העודפות של ההורים לצורך גידול ילדם, בהשוואה לגידול ילד ללא צרכים מיוחדים.
לאחר הגעתו של הילד לבגרות, הפיצוי הינו בגין כל ההוצאות הכרוכות בגידול ילד עם צרכים מיוחדים, לרבות עבור תמיכת ההורים בילדם. בניגוד לילד ללא מוגבלות, ילד עם צרכים מיוחדים ממשיך להיתמך בהוריו עד תום תוחלת חייו, והם אלו שנושאים בהוצאות המיוחדות בשל מוגבלותו ובהוצאות המחייה (הקיום) הרגילות בהן הוא היה יכול לשאת אלמלא מוגבלותו.
במילים אחרות, במצב בו מגיע ילד ללא מוגבלות לבגרות, הוא עובד ומשתכר ומממן בעצמו את עלות מחייתו. אולם, כאשר מדובר בילד עם צרכים מיוחדים, הוא לרוב ממשיך להיתמך בהוריו גם בבגרותו ועד תום תוחלת חייו. לכן, במקרים בהם לילד עם צרכים מיוחדים אין כל יכולת להשתכר למחייתו, יפוצו הוריו בגין הוצאות הקיום שלו בגובה השכר הממוצע במשק.
בנוסף, יפוצו ההורים גם בעבור ההוצאות הנדרשות לצורך טיפול בילדם בעל המוגבלות כדוגמת הוצאות רפואיות, הוצאות שיקום, הוצאות חינוך, הוצאות דיור, הוצאות בעבור עזרה (בין היתר של מטפלים בשכר), אביזרים ועוד. כמו כן, יפוצו ההורים בגין כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה.
לאור האמור, הפיצוי הנפסק או המושג בהליך של פשרה בתביעות מסוג זה הינו גבוה ויכול להגיע למיליוני שקלים. לצערנו, הורים רבים לילדים עם צרכים מיוחדים אינם יודעים ואינם מעלים בדעתם כי ייתכן והתסמונת, או הבעיה הרפואית ממנה סובל ילדם, היא תוצאה של רשלנות רפואית בהריון.
לכן, במידה ונולד לכם ילד עם צרכים מיוחדים, ייתכן ואתם זכאים לפיצויים בגובה מיליוני שקלים שיוכלו לסייע לכם ולילדכם בהתמודדות היומיומית מבחינה כלכלית, רפואית ושיקומית.
התיישנות תביעת הולדה בעוולה
כאמור, עילת התביעה בתביעות רשלנות בהריון בגין אי אבחון מום בעובר ו/או אי אבחון בעיה כרומוזומלית בעובר הינה של ההורים ולא של היילוד, ולכן מועד התיישנות התביעה הינו 7 שנים מיום הלידה.
תביעת רשלנות רפואית בשל הריון שהסתיים בלידה מוקדמת
רשלנות בהריון יכולה להתרחש גם בשל חוסר מעקב ראוי וקפדני אחרי אישה הרה המצויה בסיכון ללידה מוקדמת, לידה אשר ניתן היה למנוע ו/או לדחות את מועדה אלמלא הרשלנות.
לידה מוקדמת (לידה לפני שבוע 37 להיריון) כרוכה בתחלואה ותמותה של יילודים, כשתחלואת הפגים כוללת דימום מוחי, מצוקה נשימתית (RDS), זיהום, נמק של המעי, הפרעות התפתחות, שיתוק מוחין (CP) ועוד.
לכן, במקרים בהם המעקב אחר האישה ההרה לא היה ראוי וקפדני כמתחייב, וההריון הסתיים בלידה מוקדמת, הטענה הינה כי ניתן היה למנוע ו/או לעכב את הלידה וכפועל יוצא למנוע ו/או להקטין את נזקי הפגות שנגרמו ליילוד כתוצאה מלידתו בשבוע מוקדם.
עילת התביעה במקרים כאלו הינה של היילוד עצמו.
לידה מוקדמת – הנזק והפיצוי הכספי
במקרים בהם לידה מוקדמת נגרמה כתוצאה מרשלנות רפואית של רופא או גורם רפואי, ונולד ילד עם צרכים מיוחדים, מטרת הפיצוי היא להעמיד את הילד באותו מצב כלכלי בו הוא היה יכול להיות אלמלא הרשלנות.
לדוגמא, אם בגלל מוגבלותו לא יוכל הילד להשתכר למחייתו, הרי שבמקרה כזה יינתן לו פיצוי בגין הפסד השתכרות.
כך גם לגבי יתר ההוצאות שיצטרך להוציא לכל תוחלת חייו בגין טיפולים רפואיים, טיפולים שיקומיים, אביזרי שיקום, עזרה (בין היתר של מטפלים בשכר), חינוך מיוחד, ניידות, דיור ועוד.
בנוסף, יפוצה היילוד בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חייו.
לאור האמור, הפיצוי הנפסק או המושג בהליך של פשרה בתביעות מסוג זה הינו גבוה ויכול להגיע למיליוני שקלים.
התיישנות תביעת רשלנות רפואית בשל לידה מוקדמת
כאמור, עילת התביעה בתביעות רשלנות בהריון בגין נזקים שנגרמו ליילוד בשל אי מניעת לידה מוקדמת הינה של היילוד, ולכן מועד התיישנות התביעה הינו 7 שנים מיום שמלאו ליילוד 18 שנים, כלומר בהגיעו לגיל 25.
לצערנו, הורים רבים לילדים עם צרכים מיוחדים אינם יודעים ואינם מעלים בדעתם כי ייתכן והמצב הרפואי ממנו סובל ילדם, הוא תוצאה של רשלנות רפואית בהריון.
לכן, במידה ונולד לכם ילד עם צרכים מיוחדים, ייתכן ואתם זכאים לפיצויים בגובה מיליוני שקלים שיוכלו לסייע לכם ולילדכם בהתמודדות היומיומית מבחינה כלכלית, רפואית ושיקומית.
תביעת רשלנות רפואית בשל הריון שהסתיים במות עובר
רשלנות בהריון יכולה להתרחש גם במקרים בהם הסתיים ההריון במות העובר ברחם (IUFD) שיכול להוביל ללידה שקטה או בעובר שנולד ללא רוח חיים.
ניתן לחלק את הגורמים למות עובר ברחם לשלוש קבוצות: גורמים עובריים (מומים כרומוזומליים, מומים מבניים), גורמים שלייתיים (הפרעות בשליה ובחבל הטבור, היפרדות שליה) וגורמים אימהיים (סוכרת, רעלת הריון, בעיות קרישה, מחלות בלוטת התריס). ואולם, במקרים רבים, אין סיבה ברורה למות העובר ברחם.
חשוב להדגיש, כי לא כל הריון שהסתיים במות עובר נגרם מרשלנות רפואית. יחד עם זאת, בהחלט ישנם מקרים בהם ניתן היה למנוע את מותו של העובר אלמלא רשלנותו של הצוות הרפואי.
מות עובר - מתי תוגש תביעת רשלנות רפואית?
להלן דוגמאות לרשלנות רפואית במקרה של מות עובר:
- התעלמות ו/או התייחסות לא ראויה לסימנים מחשידים למצוקה עוברית המחייבים מעקב צמוד ו/או יילוד.
- התעלמות ו/או התייחסות לא ראויה לסימנים המחשידים לאי ספיקה שלייתית.
- העדר מעקב קפדני אחר יולדת הסובלת מסוכרת ו/או רעלת הריון.
- אי חיבורה של היולדת למוניטור עוברי כמתחייב במצבה.
- אי הפניית היולדת לביצוע בדיקות המתחייבות במצבה.
מות עובר – הנזק והפיצוי הכספי
הפיצוי במקרה של מות עובר ברחם או יילוד שנולד ללא רוח חיים הוא להוריו, כאשר הפיצוי משתנה בהתאם לכל מקרה ונסיבותיו וכתלות בנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו ליולדת ולבן זוגה.
העובר שנולד ללא רוח חיים אינו זכאי לפיצוי שכן הוא אינו ישות משפטית בהתאם לחוק.
מועד ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית בשל מות עובר הינו 7 שנים מקרות האירוע.
