מהן בדיקות הדמיה ומדוע הן חשובות?
בדיקות דימות, המוכרות בציבור כבדיקות הדמיה, מאפשרות הסתכלות לא פולשנית לתוך גופו של המטופל, והן נועדו לעזור לרופא לאבחן בצורה מדויקת ומוקדמת מחלות ומצבי חולי שונים, ולטפל בהם בהתאם. בדיקות הדמיה נפוצות הן CT, MRI, אולטרה סאונד, ממוגרפיה, מיפוי עצמות, צילום רנטגן, צפיפות עצם, דופלקס ועוד, כאשר בכולן עשויה להתקיים רשלנות רפואית.
בעשורים האחרונים חלה התקדמות משמעותית בתחום הדימות, וכיום מדובר בכלי מרכזי וחשוב המשמש את הרופאים בתחומים שונים – פנימאיים, כירורגיים, גינקולוגיים ועוד.
לאור העובדה שיש בבדיקות הדימות כדי להביא לאבחון מוקדם של מחלות, קיימת חשיבות מכרעת להפניית מטופל לביצוע בדיקת הדמיה, לאופן ביצוע הבדיקה וכמובן לפיענוחה. כמו כן, בשל המגוון הרחב של בדיקות הדימות (לכל בדיקה יתרונות וחסרונות), קיימת חשיבות רבה גם לאיזו בדיקה מפנים את המטופל.
לכן, בדיקה איכותית ופענוח נכון, מפורט ומקצועי, הינם קריטיים לאופן הטיפול וסיכויי החלמתו של המטופל.
מתי עשויה להתקיים רשלנות רפואית בבדיקות הדמיה?
להלן דוגמאות למקרי רשלנות רפואית בבדיקות הדמיה:
- אי הפניית מטופל לביצוע בדיקת הדמיה: כאשר הרופא אינו מפנה את המטופל לבצע בדיקה, על בסיס תסמינים המחייבים הפנייתו לביצוע הבדיקה, דבר שיכול לגרום לאיחור באבחון מחלתו. לדוגמא, אדם שנחבל בראשו ולא הופנה על ידי הרופא שטיפל בו לביצוע בדיקת CT ראש, בדיקה שבמידה וכן הייתה מבוצעת, הייתה מדגימה דימום מוחי ומביאה לטיפול שיכול היה להציל את חייו.
- איחור בהפנייתו של מטופל לביצוע הבדיקה: כאשר הרופא משתהה ואינו מפנה את המטופל בזמן לבצע בדיקת דימות. התנהלות שכזו עשויה להוביל לאיחור באבחון מחלתו, וכתוצאה מכך גם לטיפול מאוחר ולא מיטבי בבעיה הרפואית.
- רשלנות בביצוע הבדיקה עצמה: ביצוע בדיקת הדימות באופן לא מקצועי ולא איכותי, דבר שיוביל לאי אבחון המחלה ו/או לטיפול לא נכון. לדוגמא, ביצוע סריקה לא מלאה של האיבר הנסרק, כך שלא אובחן הגידול שהיה ממוקם באזור זה.
- פענוח שגוי של הבדיקה: כאשר הרדיולוג שוגה ומפענח את בדיקת ההדמיה באופן לא נכון, תוך "פספוס" ממצאים שיש בהם כדי להחשיד להמצאות ממצא המחייב המשך בירור ו/או טיפול. לדוגמא, אישה אשר עברה בדיקות ממוגרפיה תקופתיות שפוענחו ברשלנות כתקינות, ואולם בפועל הדגימו גידול ממאיר באחד משדיה.
- רשלנות במעקב הרפואי: חוסר מעקב של הרופא המטפל אחר קבלת תוצאות בדיקת ההדמיה. לדוגמא, רופא משפחה שהפנה מטופל לביצוע בדיקת הדמיה שהראתה ממצא חשוד שחייב המשך ברור ו/או מעקב ו/או טיפול, אך רופא המשפחה התרשל בכך שלא עקב אחר תוצאות הבדיקה דבר שהוביל לאיחור באבחון המחלה ולפגיעה בסיכויי ההחלמה
מקרים כדוגמת אלו יביאו במרבית המקרים לתוצאה של איחור באבחון המחלה ובהתאם פגיעה בסיכויי ההחלמה של המטופל ואף למוות.
חשוב להדגיש, כי איחור באבחון יכול לבוא לידי ביטוי במקרים של מחלות ממאירות, דימום מוחי, זיהום ועוד.
רשלנות בבדיקות הדמיה - הנזק והפיצוי הכספי
במרבית המקרים, כמפורט מעלה, הנזק בגין רשלנות רפואית בבדיקות הדמיה הוא פגיעה בסיכויי ההחלמה של המטופל ואף מוות, כתוצאה מאיחור באבחון מחלתו.
הפיצוי בגין אובדן סיכויי ההחלמה יכול להגיע למיליוני שקלים והוא מביא בחשבון את מצבו של המטופל מבחינת הפסדי השכר שנגרמו לו, העזרה לה נזקק, הכאב והסבל, קיצור תוחלת החיים ההוצאות השונות שנגרמו לו ועוד.
