משרד בוטיק ברשלנות רפואית

רשלנות רפואית פירושה טיפול רפואי לקוי שגרם נזק למטופל, כתוצאה מהתנהלות של רופא / איש צוות רפואי / מוסד רפואי שלא לפי סטנדרט ההתנהגות המקובל. כלומר, סטייה של הרופא המטפל מסטנדרט ההתנהגות של "הרופא הסביר".
כאשר רופא חורג מהתנהגות המצופה ממנו וכתוצאה מכך נגרם נזק, זוהי רשלנות רפואית.

תביעת רשלנות רפואית זו תביעה משפטית אזרחית נגד הגורם הרפואי שהתרשל במתן הטיפול אשר גרם נזק למטופל. בתביעה אזרחית זו המטופל (הניזוק) תובע לקבל פיצוי כספי בשל הנזק שנגרם לו, או לבן משפחתו (אף במקרים של מוות).

רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי בין היתר במתן טיפול שגוי, באי מתן טיפול, באי ביצוע בדיקות המתחייבות בנסיבות, בהתעלמות מממצאים קליניים / הדמיתיים / מעבדתיים שהיו צריכים להעלות חשד אצל הרופא המטפל למצב רפואי המחייב המשך בירור ו/או טיפול, באי מתן הסכמה מדעת לטיפול הרפואי שניתן למטופל, בפענוח שגוי של בדיקת הדמיה, ועוד.

בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח כי התקיימו שלושה מרכיבים:
1. רשלנות: חריגה מסטנדרט ההתנהגות של "הרופא הסביר".
2. נזק: בשל החריגה מסטנדרט ההתנהגות, נגרם למטופל נזק.
3. קשר סיבתי: קיים קשר בין הרשלנות לנזק.

תהליך הגשת תביעת רשלנות רפואית מורכב מארבעה שלבים עיקריים:
השלב הראשון – פגישה של הנפגע או נציג מטעמו עם עורך הדין.
לפגישה זו רצוי להגיע עם מסמכים רפואיים, על מנת שעורך הדין יוכל לעיין במסמכים בנוסף להתרשמותו מסיפורו של הנפגע את שארע לו. פגישה זו הינה ללא תשלום וללא התחייבות מצידו של הנפגע.

השלב השני – איסוף חומר, ניתוח התיק והתייעצות עם מומחים רפואיים בכירים
ברוב המקרים, כדי לקבל את התמונה המלאה יש צורך באיסוף חומר רפואי נוסף, שיכול להתבצע על ידי עורך הדין או ישירות על ידי הנפגע.
מלוא החומר הרפואי שנאסף מועבר למומחה רפואי בתחום הרשלנות הרלוונטי כדי שיעבור על החומר ויחווה דעתו המקצועית: האם במקרה זה מדובר ברשלנות רפואית, ויערוך חוות דעת בהתאם. 

השלב השלישי – הגשת התביעה לבית המשפט.
חוות הדעת הרפואית תצורף לכתב התביעה שיפרט את השתלשלות האירועים, הרשלנות הנטענת ואת הנזקים שנגרמו לנפגע.

השלב הרביעי – קבלת פיצוי כספי
בסיום שלב ניהול התיק, ובמידה ובית המשפט יקבל את התביעה, יפסוק בית המשפט לנפגע פיצוי כספי בגין הרשלנות שנגרמה לו, וכן את הוצאות ניהול התיק.
יש לציין, כי במרבית מתיקי הרשלנות הרפואית, במהלך שלב ניהול התיק, מגיעים הצדדים לכדי הסכם פשרה, בו נפסק לנפגע פיצוי המוסכם על שני הצדדים ואשר מביא לסיומו של התיק אל מחוץ לכותלי בית המשפט.

בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח כי התקיימו כל שלושת הרכיבים המפורטים בפקודת הנזיקין: רשלנות, נזק, קשר סיבתי.

רשלנות: חריגה מסטנדרט ההתנהגות של "הרופא הסביר".
נזק: בשל החריגה מסטנדרט ההתנהגות נגרם למטופל נזק.
קשר סיבתי: קיים קשר בין הרשלנות לנזק.

על מנת להוכיח את הרכיבים הללו, יש קודם כל צורך בחומר רפואי התומך בקיומם. לדוגמא: מסמכים רפואיים המוכיחים כי לא בוצעה לנפגע בדיקה מסוימת, מסמכים רפואיים המוכיחים כי הנפגע התלונן על תסמינים ספציפיים, מסמכים המתעדים את נזקיו של הנפגע וכו'.
בנוסף, על מנת להוכיח כי לנפגע אכן נגרמו הנזקים להם הוא טוען, לדוגמא מבחינת הפסדי שכר והוצאות שונות, יש צורך במסמכים נוספים כדוגמת תלושי שכר, קבלות עבור הוצאות רפואיות, קבלות עבור טיפולים שונים, קבלות עבור תרופות, קבלות עבור עזרה בשכר, קבלות עבור הוצאות נסיעה ועוד.

לכן, במידה ואדם מרגיש כי הוא נפגע מרשלנות רפואית, הדבר החשוב ביותר הוא תיעוד ואיסוף כל חומר רפואי הקשור במקרה שלו לרבות, החומר הרפואי שניתן על ידי הגורמים הרפואיים השונים (סיכומי ביקור, סיכומי אשפוז, פענוח בדיקות וכו'), וכן קבלות בגין הוצאותיו השונות, אשר בעתיד, יסייעו בהוכחת תביעתו.

תביעת רשלנות רפואית הינה תביעה אזרחית לקבלת פיצוי כספי בשל נזק שנגרם לנפגע.
ישנם מקרים בהם הנפגע לא יכול להגיש את התביעה בעצמו בין היתר בגלל שהוא נפטר או בגלל שהוא אינו כשיר בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
במקרה בו הנפגע נפטר, יכולים יורשיו על פי דין או על פי צו קיום צוואה להגיש את התביעה בשמו. בנוסף, גם התלויים בנפגע שנפטר, ושנגרם להם נזק כתוצאה מפטירתו, יכולים להגיש תביעה.
במקרה בו הנפגע אינו כשיר להגיש את התביעה בעצמו בשל היותו קטין, יכולים האפוטרופוסים הטבעיים שלו (ההורים שלו) להגיש את התביעה בשמו.
במקרה בו הנפגע אינו כשיר להגיש את התביעה בעצמו מסיבות שונות (כגון לקות שכלית) והוא בגיר, יכול האפוטרופוס שהתמנה לו להגיש את התביעה בשמו.

ניתן להגיש תביעה ברשלנות רפואית תוך 7 שנים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה, כאשר ישנם מספר חריגים:

• במקרה בו הנזק שנגרם לנפגע מתגלה לו באיחור, ניתן יהיה להגיש את התביעה תוך 7 שנים ממועד גילוי הנזק, ובתנאי שטרם חלפו 10 שנים מהמועד בו נגרם הנזק.
• במקרה בו העובדות המקימות את עילת התביעה התגלו לנפגע באיחור, ניתן יהיה להגיש את התביעה תוך 7 שנים מהמועד בו התגלו לנפגע העובדות הללו, ובתנאי שהוא לא היה יכול לגלות אותן באמצעים סבירים קודם לכן.
• במקרה בו התובע הוא קטין, ניתן יהיה להגיש את התביעה תוך 7 שנים מהגעתו לגיל 18, כלומר, קטין יכול לתבוע עד הגיעו לגיל 25.