רשלנות רפואית בניתוח

תחומי רשלנות נוספים

ניתוח הוא פרוצדורה רפואית שכיחה בעולם הרפואה. מצד אחד, ניתוח יכול להיות "פשוט" וקצר, אך מצד שני הוא יכול להיות מורכב, מסובך וארוך יותר. כך או כך, מקרים של רשלנות רפואית נפוצים מאוד בניתוחים והנזקים הנגרמים עשויים להיות קשים ואף בלתי הפיכים.

מתי יכולה להתקיים רשלנות רפואית בניתוח?

רשלנות רפואית בניתוח יכולה לנבוע מסיבות שונות, אשר אינן בהכרח נובעות מאופן ביצוע הניתוח עצמו, אלא יכולות לנבוע גם מכשלים טרם ביצוע הניתוח ולאחריו.
רשלנות רפואית בניתוח יכולה לקרות בכל סוגי הניתוחים השונים לרבות: ניתוחי לב, ניתוחי עמוד שדרה, ניתוחים קיסריים, ניתוחי עיניים, ניתוחי תוספתן, ניתוחים בריאטריים (ניתוח טבעת, שרוול קיבה, מעקף קיבה) ניתוחים פלסטיים, ניתוחים אורתופדיים ועוד.
ניתוח הוא תהליך ארוך המתחיל באבחון הבעיה שייתכן ומצריכה ניתוח, וממשיך בביצוע מלוא הבדיקות הנדרשות, הסבר על אפשרויות הטיפול החלופיות, ביצוע הניתוח עצמו ומעקב ראוי וצמוד לאחריו.

הסיבות בגינן יכולה להיות רשלנות רפואית בניתוח יכולות להיות קשורות בגורמים שונים שכשלו בדרך, ולאו דווקא ברשלנות של המנתח עצמו. לכן, ניתן לחלק ל- 3 קבוצות תביעות רשלנות רפואית בביצוע ניתוח:

1. רשלנות טרם ביצוע הניתוח

להלן דוגמאות למקרי רשלנות רפואית בשלבים שקודמים לניתוח:

2. רשלנות בביצוע הניתוח עצמו

להלן דוגמאות למקרי רשלנות רפואית במהלך הניתוח:

3. רשלנות לאחר ביצוע הניתוח

להלן דוגמאות למקרי רשלנות רפואית לאחר ביצוע הניתוח:

הסכמת המטופל לביצוע הניתוח וחובת הגילוי של הרופא כלפיו

רשלנות בביצוע ניתוח יכולה לנבוע מכך שטרם ביצוע הניתוח לא ניתנו למטופל מלוא ההסברים באשר לסיכויים ולסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח, וכן לא הוסברו אפשרויות טיפול חלופיות אשר עומדות בפני המטופל.
במקרה כזה, טענת הרשלנות תהיה כי המטופל לא נתן את הסכמתו מדעת לביצוע הניתוח.
החובה ליידע את המטופל באפשרויות הטיפול החלופיות העומדות בפניו, ובסיכויים והסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח, הינה חובה המוסדרת בין היתר בחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996. במקרים כאלו, בתי המשפט יבחנו מה בדיוק הוסבר למטופל, מה צריך היה להיות מוסבר לו, ומה היה המטופל עושה במידה והיה מקבל את ההסברים הנדרשים.

חובת הגילוי חלה על הרופא המטפל בכל סוגי הניתוחים, אולם חובת הגילוי הינה מוגברת כאשר מדובר בניתוחים שאינם ניתוחי חירום (כלומר בניתוחים אלקטיביים) כגון: ניתוחים קוסמטיים, ניתוחים פלסטיים, ניתוחים בריאטריים ועוד.

רשלנות בניתוח - הנזק והפיצוי הכספי

הנזק שיכול להיגרם כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח הינו אובדן הכנסה, צורך בעזרת הזולת ועזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות, הוצאות בעבור אביזרים שיקומיים, כאב וסבל ואובדן הנאות החיים, הוצאות נסיעה, ניידות ועוד – נזק שעשוי להביא לפיצוי כספי של מיליוני שקלים.

במידה ואתם מרגישים כי הטיפול בכם ו/או בקרובים לכם לא היה מיטבי או שעברתם ניתוח שהסתבך, צרו עמנו קשר, ללא כל התחייבות וללא תשלום, ונעריך עבורכם את גובה הפיצוי הכספי המגיע לכם.

במידה ואתם מרגישים כי הטיפול בכם ו/או בקרובים לכם לא היה מיטבי או שעברתם ניתוח שהסתבך, צרו עמנו קשר, ללא כל התחייבות וללא תשלום, ונעריך עבורכם את גובה הפיצוי הכספי המגיע לכם.

ניתוח הוא פרוצדורה רפואית שכיחה בעולם הרפואה. מצד אחד, ניתוח יכול להיות "פשוט" וקצר, אך מצד שני הוא יכול להיות מורכב, מסובך וארוך יותר. כך או כך, מקרים של רשלנות רפואית נפוצים מאוד בניתוחים והנזקים הנגרמים עשויים להיות קשים ואף בלתי הפיכים.

מתי יכולה להתקיים רשלנות רפואית בניתוח?

רשלנות רפואית בניתוח יכולה לנבוע מסיבות שונות, אשר אינן בהכרח נובעות מאופן ביצוע הניתוח עצמו, אלא יכולות לנבוע גם מכשלים טרם ביצוע הניתוח ולאחריו.
רשלנות רפואית בניתוח יכולה לקרות בכל סוגי הניתוחים השונים לרבות: ניתוחי לב, ניתוחי עמוד שדרה, ניתוחים קיסריים, ניתוחי עיניים, ניתוחי תוספתן, ניתוחים בריאטריים (ניתוח טבעת, שרוול קיבה, מעקף קיבה) ניתוחים פלסטיים, ניתוחים אורתופדיים ועוד.
ניתוח הוא תהליך ארוך המתחיל באבחון הבעיה שייתכן ומצריכה ניתוח, וממשיך בביצוע מלוא הבדיקות הנדרשות, הסבר על אפשרויות הטיפול החלופיות, ביצוע הניתוח עצמו ומעקב ראוי וצמוד לאחריו.

הסיבות בגינן יכולה להיות רשלנות רפואית בניתוח יכולות להיות קשורות בגורמים שונים שכשלו בדרך, ולאו דווקא ברשלנות של המנתח עצמו. לכן, ניתן לחלק ל- 3 קבוצות תביעות רשלנות רפואית בביצוע ניתוח:

1. רשלנות טרם ביצוע הניתוח

להלן דוגמאות למקרי רשלנות רפואית בשלבים שקודמים לניתוח:

2. רשלנות בביצוע הניתוח עצמו

להלן דוגמאות למקרי רשלנות רפואית במהלך הניתוח:

3. רשלנות לאחר ביצוע הניתוח

להלן דוגמאות למקרי רשלנות רפואית לאחר ביצוע הניתוח:

הסכמת המטופל לביצוע הניתוח וחובת הגילוי של הרופא כלפיו

רשלנות בביצוע ניתוח יכולה לנבוע מכך שטרם ביצוע הניתוח לא ניתנו למטופל מלוא ההסברים באשר לסיכויים ולסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח, וכן לא הוסברו אפשרויות טיפול חלופיות אשר עומדות בפני המטופל.
במקרה כזה, טענת הרשלנות תהיה כי המטופל לא נתן את הסכמתו מדעת לביצוע הניתוח.
החובה ליידע את המטופל באפשרויות הטיפול החלופיות העומדות בפניו, ובסיכויים והסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח, הינה חובה המוסדרת בין היתר בחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996. במקרים כאלו, בתי המשפט יבחנו מה בדיוק הוסבר למטופל, מה צריך היה להיות מוסבר לו, ומה היה המטופל עושה במידה והיה מקבל את ההסברים הנדרשים.

חובת הגילוי חלה על הרופא המטפל בכל סוגי הניתוחים, אולם חובת הגילוי הינה מוגברת כאשר מדובר בניתוחים שאינם ניתוחי חירום (כלומר בניתוחים אלקטיביים) כגון: ניתוחים קוסמטיים, ניתוחים פלסטיים, ניתוחים בריאטריים ועוד.

רשלנות בניתוח - הנזק והפיצוי הכספי

הנזק שיכול להיגרם כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח הינו אובדן הכנסה, צורך בעזרת הזולת ועזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות, הוצאות בעבור אביזרים שיקומיים, כאב וסבל ואובדן הנאות החיים, הוצאות נסיעה, ניידות ועוד – נזק שעשוי להביא לפיצוי כספי של מיליוני שקלים.

במידה ואתם מרגישים כי הטיפול בכם ו/או בקרובים לכם לא היה מיטבי או שעברתם ניתוח שהסתבך, צרו עמנו קשר, ללא כל התחייבות וללא תשלום, ונעריך עבורכם את גובה הפיצוי הכספי המגיע לכם.

במידה ואתם מרגישים כי הטיפול בכם ו/או בקרובים לכם לא היה מיטבי או שעברתם ניתוח שהסתבך, צרו עמנו קשר, ללא כל התחייבות וללא תשלום, ונעריך עבורכם את גובה הפיצוי הכספי המגיע לכם.

עו”ד גלית מושקה-פרדל

עו”ד ליהיא גולדמן

עו”ד גלית מושקה-פרדל

עו”ד ליהיא גולדמן